#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. מה הסימן להרים, עמקים, נחלים ושפלה, ולמאי נפק&quot;מ?	"סימן להרים - מילין, סימן לעמקים - דקלים, נפק&quot;מ לביכורים, דתנן אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין ולא מדקלים שבהרים ולא מפירות שבעמקים. <p dir=""rtl"">סימן לנחלים - קנים, נפק&quot;מ לנחל איתן.</p><p dir=""rtl"">סימן לשפלה - שקמה, זכר לדבר שנאמר &quot;ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב&quot;, נפק&quot;מ למקח וממכר וכן כולם. </p>"	פסחים נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג. האם מותר לומר בשר זה, חיטים אלו, לפסח?<p dir=""rtl"">האם מותר לאכול גדי מקולס בלילי פסחים, ומדוע?</p>"	"אין לומר בשר זה לפסח שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ, אבל חיטי מותר דמנטר לפסח קאמר.<p dir=""rtl"">לצלות ולאכול בשר בלא לומר לפסח מעיקר הדין מותר אלא במקום שנהגו לא לאכול אין אוכלים בשר צלי כלל. גדי מקולס תודוס איש רומי הנהיג לאכול גדים מקולסים וא&quot;ל אי לאו תודוס אתה גוזרנו עליך נדוי. (יתכן שלר&quot;ש שאומר שהמקדיש שלא כדרך המקדישים אינו קדוש, מותר לעשות גדי מקולס).</p>"	פסחים נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג: מי אמר את המעשה בתודוס איש רומי שהנהיג את ישראל לאכול גדי מקולס?<p dir=""rtl"">'אלמלא תודוס אתה גוזרנו עליך נדוי' מה היה מיוחד בתודוס?</p>"	"סתמא תני ליה ר' יוסי אבל רב אחא תני ליה בר&quot;ש וקשה על זה שלר&quot;ש אין נראה כמאכיל קדשים בחוץ שס&quot;ל שכל שלא התנדב כדרך המתנדבים אינו קדוש.<p dir=""rtl"">מדדרש תודוס מה ראו חנניה משאל ועזריה שמסרו נפשם על קדושת ה' נשאו ק&quot;ו מצפרדעים, ש&quot;מ גברא רבה היה, רבי יוסי בר אבין אמר מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה.</p>"	פסחים נג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג: מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים מדליקין וכו' למה נהגו להדליק או שלא להדליק?<p dir=""rtl"">ומה הדין ביוה&quot;כ שחל להיות בשבת?</p>"	"שניהם לדבר אחד נתכוונו (כדי שלא ישמש מיטתו, מי שהדליק שאין משמשים בבית שיש בו נר, מי שלא הדליק כדי שלא יראה את אשתו ויתאוה לה).<p dir=""rtl"">יוה&quot;כ שחל להיות בשבת מדליקים משום כבוד שבת.</p>"	פסחים נג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: מדוע מברכים על הנר במוצאי שבת והאם מברכים עליו במוצאי יוה&quot;כ?	"רב יהודה בשם שמואל וכן ההוא סבא [ואיתימה רבה בר בר חנה] וכן רבי אבא בשם ר' יוחנן מפני שתחילת בריתו במוצאי שבת, אבל במוצאי יוה&quot;כ אין מברכים עליו. <p dir=""rtl"">עולא ורבה בר בר חנה ור' בנימין בר יפת אף במוצאי יוה&quot;כ מברכים אבל רק באור ששבת, ובמוצאי שבת אף באור שלא שבת.</p>"	פסחים נג:		
